מיקלט, על פי הגדרתו, הוא מבנה שמטרתו להגן על בני אדם מפני כלי נשק שונים כגון פצצות, פגזים וטילים מסוגים שונים, אבל בפועל מיקלטים רבים משמשים כמחסנים ואינם ערוכים למלא את יעדם המקורי בשעת הצורך. בחלק מהמקרים יכולים הדיירים לפנות את המיקלט בכוחות עצמם, אך אם נערמו בו פריטים רבים במיוחד, כולל כאלה העלולים לסכן את שלומם של הדיירים (חפצים חדים, זכוכיות שבורות וכו'), או אם טמונות בו סכנות אחרות (עכברושים, גזים ועוד) – מוטב לפנות לחברה לפינוי דירות בעלת ניסיון בפינוי תכולה ממיקלטים.
הנחיות פיקוד העורף וחוק ההתגוננות האזרחית
הגוף האחראי על תקינות המיקלטים ועל היותם מוכנים לכל מקרה ולכל צרה שלא תבוא הוא פיקוד העורף, המשויך כמובן לצה"ל, כשגם לרשויות המקומיות חלק באחריות.
כבר בראשית ימי המדינה, חוקק חוק שמטרתו להבהיר מהן הדרישות מהדיירים בנוגע למצבו של המיקלט, וכן מהן הסמכויות של הגופים השונים שאמורים לאכוף על שמירת המיקלטים מוכנים לכל תרחיש. חוק זה הוא חוג ההתגוננות האזרחית, התשי"א – 1951, ועל פי סעיף 14 א' (א) בחוק רב חשיבות זה, דיירי בית חייבים לפנות מתוך המיקלט של הבית את כל המיטלטלין המצויים בו, פרט לאלה המותרים בהחזקה במיקלט על פי דיני ההתגוננות האזרחית (החוק, באופן טבעי, אינו מציין את הדרכים לפינוי המקלט מתכולה מיותרת – כאמור, הדיירים יכולים לעשות זאת בכוחות עצמם או בעזרת חברה לפינוי דירות המתמחה בפינוי מיקלטים).
עוד מסמיך חוק ההתגוננות האזרחית, בסעיף 14 א' (ד), את הרשויות המקומיות לפנות בעצמן מיטלטלין ממיקלטים פרטיים המצויים בשטחן (לאחר שנמסרה התראה כתובה לדיירים). סעיף אחר בחוק מסמיך את פיקוד העורף להורות לרשות המקומית לחייב את הדיירים בפינוי המיקלט – ובכל מקרה מקלט נקי, מסודר, מאורגן המספק מחסה לכל הדיירים בנוחות וללא סכנת פגיעה הוא אינטרס של הדיירים, כך שכדאי להם לפנות בעצמם לחברת פינוי דירה שתגיע ותרוקן את המיקלט מתכולה מיותרת ולא להמתין לפקחי הרשות המקומית או לאנשי פיקוד העורף.
המצב בפועל
למרבה הצער – על אף המצב הביטחוני העדין בו נמצאת מדינת ישראל, שבו למעשה כל חלקי המדינה חשופים למתקפות טילים ושאר איומים (כפי שהתברר במהלך מבצע "עמוד ענן", גם גוש דן אינו חסין בפני טילי אויב, ואפילו אילת הלכאורה מרוחקת ומנותקת מהצרות היומיומיות של ישראל טווחה במהלך אותה תקופה) – עדיין מיקלטים רבים משמשים למטרות שונות ומשונות ואינם מסוגלים להעניק לדיירי אותם בניינים את השקט הנפשי והביטחון הפיזי כשנשמעת אזעקה.
תרמו לכך לא מעט הרשויות המקומיות, שמטעמי מצוקת נדל"ן הסבו מקלטים רבים למועדונים, חדרי כושר, מחסנים, כיתות בית ספר ועוד – ואם כך נוהגות הרשויות, מדוע לא יעשו זאת גם האנשים הפרטיים וינצלו את שטח המיקלט לאחסון חפצים שאין להם מקום בבית אך עדיין יש להם מקום בלב ולא רוצים להיפטר מהם לגמרי?
אבל גם אם החוק הינו חסר שיניים שכן הרשויות המקומיות מתקשות לאכוף אותו, וגם אם הן בעצמן לא מקיימות אותו כלשונו, בכל זאת מומלץ לאזרחים לזכור שחפצים באים והולכים (וממילא רובם לא הכרחיים עבורנו), אבל למי שנפגע מטיל אויב אין תחליף, כך שמיקלטים נקיים מתכולה מיותרת הם האינטרס שלנו. פנייה לחברת פינוי דירות בעלת ניסיון גם בפינוי תכולה ממיקלטים תוכל לסייע לדיירי הבית להוציא את הפריטים המיותרים מהמיקלט (לרוב בעלות סבירה, שכן מחיר הפינוי מתחלק בין כל דיירי הבניין), לעזור במיונו ולשנע את כל החפצים שכבר אין להם תכלית לאתרי פינוי פסולת מורשים.